Make your own free website on Tripod.com

אבי- צביקה

 

נולדתי בשנת 1959 בעיר חדרה. את ילדותי עברתי בשכונת פועלים פשוטה, שהנוף החברתי שלה שונה משמעותית מהנוף שאליו אנו רגילים היום.

המכוניות היחידות בשכונה היו של נהג מונית ושל עובד הדואר.

כמובן לא הייתה אז טלוויזיה והבילוי העיקרי היה האזנה לתוכניות רדיו או משחקים ובילויים בחוץ.

המקרר שלנו לא היה מקרר חשמל כמו היום, אלא "הופעל" ע"י בלוק קרח שאותו היינו מחליפים כל יום.

מכונת הכביסה הייתה דוד חשמלי גדול, שבו הורתחו הבגדים. את השטיפה והסחיטה הייתה אימי עושה באופן ידני. טלפון הגיע אלינו רק כאשר הייתי בכיתה ה' או ו'.

לבי"ס הייתי צריך ללכת מעל חצי שעה לכל כיוון, ורק כאשר היה יום סוער קיבלנו כסף לאוטובוס. כשהתבגרנו האופניים היו כלי התחבורה העיקרי. הבעיה היא שאז חייבו רשיון לאופניים, ואי תשלום האגרה על האופניים הפכה אותי לעבריין שנעצר ע"י המשטרה (קרה לי פעם אחת).

החל מכיתה ועד התיכון עבדתי בשעות שלאחר הלימודים בחנות הנעליים "קרולה" כנער שוליה. הייתי מטאטא ומנקה את החנות ובגמר היום הייתי מקבל את המשכורות היומית שלי: חצי לירה שהפכה אותי לילד "עשיר".

בנוסף, נשאר לי קצת זמן להיות חבר בתנועת הנוער של הצופים ומשם צמחה חברות הדוקה עם שלושה בנים, שעם שניים מהם אני שומר על קשר עד היום.

בגיל 14 החלטתי בניגוד לדעת הוריי לעבור לבי"ס לקציני ים בעכו. השנים הראשונות בפנימייה היו קשות ותבעניות אך מלאות חוויות.

כשהיינו בכתה ט' ("אליפים"), נענשנו ע"י ה"דלית" (תלמיד י"ב), על כך שהכיתה לא הייתה נקייה ונאלצנו לשטוף אותה במי ים, אותם סחבנו בדליים בשיא החום. בהזדמנות אחרת טורטרנו לנקות פרגולה ענקית באורך של עשרות מטרים עם מברשת שיניים.

בבי"ס הספר נחשבתי לתלמיד מצטיין.

במהלך הלימודים הפלגנו למקומות שונים בעולם, וזאת הייתה הזדמנות מצוינת בשבילי לראות עולם (בתקופה זה לא היה כסף לטיסות של ילדים בעולם.

בחופשים מבי"ס עבדתי כ"פועל שחור" בבית מלון. עד הגיוס עבדתי כפועל בניין בחדרה.

בצבא התגייסתי לחייל הים, סיימתי קורס חובלים ושירתתי על כלי שיט.

את אשתי (אמי) פגשתי לחוג בריקודי עם באוניברסיטה, לשם היא הגיעה עם חברותיה מהצבא. בפעם הראשונה, כשיצאנו לבלות ביחד חזרנו בשעת לילה מאוחרת לבית הסבתא שלה. בשל הופעתי הרשלנית חשבה סבתא שאני עבריין, וחששה לחיי נכדתה. כמובן שבהמשך היחסים ביני לבין הסבתא היו מצוינים...

התחתנו בחיפה בעולם צנוע אותו בחרנו בעצמנו (בניגוד לדעת ההורים...).

לאחר החתונה התחלנו ללמוד בבאר-שבע. למדתי שם מתמטיקה ומדעי המחשב תוך כדי הלימודים עבדנו בעבודות שונות ומזדמנות. יחד איתנו למדו גם סטודנטים יותר מפורסמים, כמו למשל "מרגל האטום" שמשתחרר בימים אלה, ומפקד חיל האוויר שבימים אלה נכנס לתפקידו.

בתחילת הלימודים ציוני לא היו טובים (במבחן הראשון קיבלתי 15 מ100...), בהמשך השתפרתי והייתי תלמיד טוב. בגמר הלימודים עברנו לגור ביקנעם, והתגייסתי בשנית לצבא קבע- הפעם בתפקידים מקצועיים בתחום המחשב.

במהלך השרות נולדו הילדים: ענבר, רועי ואמיר.

פרשתי מהצבא בשנת 2001 ומאז אני עובד כמנהל פרוייקט תוכנה ב"אלישרא".

תחביבי כוללים ספורט, צפייה בסרטים והצגות.

 

                                                אבי בפורים=========>